הרשם חינם לPICJEW!

  • ההרשמה היא חינמית ולא מחייבת כלל
  • הורדה של תמונת השבוע בחינם
  • עידכון במייל על חבילות ומבצעים
הרשם עכשיו
כרגע באתר 22,457 תמונות

מילון מושגים


עודכן 8/9/2016

ר"ה

ר"ה חל בא' בתשרי. זהו היום בו עם ישראל וכל באי עולם עומדים לדין בפני בורא עולם.

בראש השנה, בעת הדין, נפתחים לפני ה' שלושה ספרים:

הראשון הוא ספרם של צדיקים – בו נכתבים האנשים הצדיקים לחיים טובים וארוכים

הספר השני הוא ספר הבינוניים - שגזר דינם של האנשים הכתובים בו טרם נפסק, והם תלוי ועומד עד ליום הכיפורים שבו יחתמו לחיים או למוות.

והספר השלישי, ספר רשעים – שבו נכתבים  כל הרשעים למיתה.

מנהגי היום :

תפילת ראש השנה, הינה תפילת חג מיוחדת, ארוכה ומלאת פיוטים העוסקים במלכתו של מלך מלכי המלכים. על אף שראש השנה הוא יום חג, אין אומרים בו הלל.

יש הנוהגים ללבוש קיטל (בגד לבן) בשעת התפילה בבית הכנסת.

בכל אחד מימי ראש השנה, עורכים שתי סעודות חגיגיות, אחת בלילה ואחת ביום. בכל אחת מן הסעודות מקדשים על היין, אוכלים בשר יין ודגים ושאר מטעמים.

בשעת תפילת שחרית ומוסף - תוקעים בשופר כדי לבלבל את השטן על מנת שתפילותינו יעלו לרצון לפני כיסא הכבוד.

תקיעת השופר מורכבת משלושה סוגי תקיעות הנקראים: שברים, תרועה תקיעה.

בליל החג מברכים זה את זה לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר ולחיים טובים .

 

סוכות

מיד במוצאי יום כיפור, נהגו ישראל להזדרז ולבנות את הסוכה, כדי לעבור ממצוות היום של יום הכיפורים  להכנות של מצווה לקראת חג הסוכות המתקרב. כמו שנאמר "מחיל אל חיל".

הסוכה, דירת עראי שגגה עשוי סכך, פסולת גורן ויקב, הינה רמז וזכר לענני הכבוד ולניסים שעשה איתנו ה' במדבר בצאתנו ממצרים. מצווה מיוחדת היא לשהות בסוכה כמה שיותר, לאכול ולישון בה.

את חג הסוכות אנו חוגגים במשך שבעה ימים, שהאחרון בהם מכונה בשם 'הושענא רבא'.

מיד לאחר חג הסוכות, מגיע זמנו של חג שמיני עצרת, ושמחת תורה.

מנהגי היום

נוטלים בכל יום בחג ארבע מינים בתפילת שחרית : לולב אתרוג הדס וערבה .

האתרוג – הוא פרי עץ ההדר ריחו נעים, לאחר הסוכות יש המשתמשים בו לבשמים.

בבחירת האתרוג יש להקפיד על כך שהוא אינו פרי 'מורכב' - הצומח מעץ אתרוג שהורכב על עץ אחר, על יופיו של האתרוג ועל שלמותו

לולב - המוכנה גם בשם המליצי "כפות תמרים" הוא ענף צעיר של עץ הדקל, שטרם הספיק להפתח.  על הלולב להיות בעל עמוד שדרה זקוף ושהעלים שבקצהו יהיו סגורים וצמודים זה לזה באופן טבעי.

הדס –  עץ ההדס הוא בעל ריח נהדר, יש להקפיד בבחירת ההדס שעליו יהיו משולשים, יש צורך בשלוש ענפים לקיום המצוה.

ערבה - "ערבי נחל" היא עץ הגדל על שפת נחלים, וענפיו דקים וגמישים. לקיום המצוה יש צורך בשני ענפי ערבה. הערבה היא שיח פשוט ללא ריח וללא מראה מיוחד, אך בלעדיה לא יוכלו האתרוג, הלולב וההדס לקיים את יעודם.

ביום האחרון של סוכות הנקרא הושענא רבה נהגו עם ישראל, מאז ימי הנביאים, לחבוט צרור ערבות בקרקע שלוש פעמים, כזכר לכך שבזמן בית המקדש היו החוגגים מקיפים עם הערבות שבידיהם את המזבח.

 

שמיני עצרת ושמחת תורה

ביום האחרון של חג הסוכות (בארץ ישראל. בחו"ל שמיני עצרת ושמחת תורה הינם שני ימים נפרדים) חוגגים היהודים את שמחת תורה, רוקדים ושמחים עם ספרי התורה תוך כדי שירת פסוקים ופיוטים מיוחדים.

בשמחת תורה נוהגים לרקוד בבית הכנסת ולהקיף בצעדי ריקוד את בימת בית הכנסת שבע פעמים כשספרי התורה בידיהם של הרוקדים.

בקרב קהילות הספרדים מבצעים את מנהג ההקפות גם בתפילת מנחה, ויש הנוהגים לעשות זאת במוצאי החג.

 

חנוכה

את חג החנוכה אנו חוגגים זכר לנס הניצחון המכבים על היוונים. ניצחון שהתרחש באורח ניסי, על אף שהיהודים היו חלשים ומועטים, וזכר לנס פח השמן שהספיק לשמונה ימים.

בכל לילה מימי החג אנו נוהגים להדליק חנוכיה בעלת שמונה קנים, בתוספת שמש. בכל יום מוסיפים ומדליקים נר אחד נוסף על הנרות שהודלקו ביום הקודם.

 

היום השמיני של חנוכה נקרא בשם 'זאת חנוכה'.

מנהגי החג

נוהגים לשחק בסביבונים, כשם ששיחקו הילדים היהודים בתקופת היוונים כדי להסוות את העובדה שהם מתאספים יחד ללמוד תורה.

על הסביבון כתובים ארבע אותיות נ. ג. ה. פ. ראשי התבות של המילים "נס גדול היה פה". בחו"ל נהגו לכתוב על הסביבונים נ. ג. ה. ש. ראשי התיבות של המילים "נס גדול היה שם", היינו - בארץ ישראל.

בחנוכה והגים לאכול אוכל חלבי, זכר למעשיה של יהודית, שהאכילה את אליפורנוס במאכלי חלב והשקתה אותו ביין ולאחר מכן הרגה אותו.

יש נוהגים לתת דמי חנוכה לילדים

ט"ו בשבט

ט"ו בשבט הינו ראש השנה לאילנות, ביום זה נידונים עצי השדה.

נוהגים לעשות בט"ו בשבט סעודה של  פירות יבשים ולברך עליהם, בסעודה זו זוכים למקום של כבוד שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל:  חיטה שעורה גפן תאנה רימון זית ותמר. וכל זה כדי לברך ולשבח ולהללל את הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

 

פורים

את חג הפורים אנו חוגגים בי"ד ערי הפרזות ובט"ו הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון.

זהו חג שבו חוגגים היהודים את הנס שנעשה להם כאשר סיכל הבורא את עצתו של המן הרשע, שביקש להשמיד ולהרוג את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד, "והפך ה' מחשבתו הרעה ותלו אותו ואת בניו על העץ".

מנהגי היום

קריאת מגילה - בליל הפורים, ובבוקר יום הפורים, לאחר תפילת שחרית, נוהגים לקרוא את מגילת אסתר, בה מסופר כל תהליך סיפור הנס והתרחשותו בימי אחשוורוש.

משלוח מנות - נוהגים לשלוח שני מאכלים איש לרעהו כדי ליצור אחווה ורעות בין בני ישראל

מתנות לאביונים-  נותנים מאכל לסעודה לשני אביונים. ניתן לתת גם בכסף על מנת שכולם יוכלו לשמוח כמו שנאמר "כל הפושט יד נותנים לו".

שתיה - "שתיה כדת אין אונס" נוהגים לשתות עד אשר לא נדע בן ארור המן לברוך מרדכי.

פסח

את חג הפסח חוגגים בחודש ניסן, זהו חג יציאת מצריים אנו חוגגים את הניסים שעשה לנו ה' במצרים.

עשר המכות: דם צפרדע כינים ערוב דבר שחין ברד ארבה חושך מכת בכורות, הינם רק חלק מן הנסים והעונשים שנתן ה' למצרים כדי שפרעה יוציא את בני ישראל ממצריך מעבדות לחירות.

בנוסף קרע לנו ה' את ים סוף כדי להצילנו מן המצרים והטביע אותם במימיו .

מנהגי החג

בליל החג הראשון חוגגים את ליל הסדר, בו קוראים את ההגדה ומספרים את הניסים שאירעו לאבותינו. בליל הסדר שותים ארבע כוסות יין כנגד ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי.

בסוף סעודת ליל הסדר יש לאכול אפיקומן, פיסת מצה המשמשת כזכר לקרבן חגיגה. את האפיקומן יש להקדים ולאכול לפני חצות הלילה.

בשביל לעורר עניין בילדים ולסייע להם להישאר ערים, נוהגים להחביא את האפיקומן והמוצא אותו זוכה בפרס.

בכל שבעת ימי החג חל איסור על אכילת חמץ.

ל"ג בעומר

ביום השלושים ושלוש לספירת העומר מדליקים מדורות כנר נשמה לרבי שמעון בר יוחאי שנפטר ביום זה. סביב למדורה שרים את הפיוט "בר יוחאי נמשחת אשריך" וכן את הפיוט "ואמרתם כה לחי"

 

שבועות

לאחר ספירת חמישים יום של ספירת העומר אותם סופרים ממוצאי החג של פסח  חוגגים את חג מתן תורה, היום בו קיבלנו את התורה בהר סיני.

מנהגי היום

נוהגים לשבת וללמוד כל הלילה כדי לחבב עלינו את התורה

נוהגים לאכול מאכלי חלב.

 

תשעה באב

זהו יום צום זכר לחורבן בית המקדש בו אנו מתאבלים על החורבן לא אוכלים ולא שותים, ומתפללים לזכות ולראות בבנינו.

מנהגי היום :

קוראים בליל תשעה באב את מגילת איכה, בה מסופר על הגלות ועל הצרות הרבות שפקדו אותנו מאז החורבן.

אין ללבוש שום דבר העשוי מעור לא חגורות ולא נעלים – כמנהג אבלים

ביום זה אין לאכול ואין לשתות.

ביום זה יש איסור לרחוץ ולסוך את הגוף, נטילת ידיים מותרת עד קשרי האצבעות.